הסטוריה

מאמרים אחרונים | ארכיון | חיפוש

יום רביעי 21 יולי 2010

עין חי בימים ההם - קטעי זכרונות


 
אדמת עין חי מגוונת מאוד, כולה גבעות ועמקים. בהיותנו בעמק אחד לא יכולנו לראות את הנעשה בעמק אחר. רק בעלותנו על גבעה נראה לנו גג פחים מרחוק. התקרבנו אליו ומצאנו בנין שקירותיו וגגו עשויים פח מגולוון. מבעד לפתח (דלת לא היתה) ראינו יהודים יושבים על האדמה ואוכלים. נכנסנו פנימה – והנה כאן באר בנויה והחלל שלה תופס כמעט את כל הצריף ורק מסביב נשאר שטח ריק ללא רצפה. כאן מתגוררים חברי המושב העתיד, העובדים לעת עתה בעבודה שכירה וקבלנית בצורת קואופרטיב וחשבון פרטי לכל חבר בו. מחצלת פרושה על החול משמשת מפה ועליה אוכלים את ארוחת הערב – מזון יבש, ללא כל תבשיל. כרובינזון בשעתו שמחנו לפגישה עם בני אדם ונענינו ברצון להזמנתם להצטרף אליהם. הצריף די גדול, אמרו לנו, ויוכל להכיל עוד מספר אנשים. אמנם, אמרו, הבאר אינה נותנת עדיין מים, לא נרכשו עד עתה מוטור ומשאבה, אבל אנו למדנו כבר חסכון – בבוקר אנו מסתפקים בספל מים לריצה. את מעט המים ההכרחיים מביאים מכפר סבא בחבית, וגם עליכם יהיה להתרגל לאורח חים זה. כך בונים ישוב עברי בארץ ישראל.
הנקודה הזאת, בת אלפיים דונם, נועדה ליישבו מעורב – להתיישבות פרטית ולמושב עובדים. אכרי פתח תקוה ומקומות אחרים רכשו להם חלקות בנות 25 ו- 50 דונם כדי לנטוע עליהן כרמי שקדים, זיתים וגפנים. גם חברי המושב התכוננו למטעים אלה. אכרי פתח תקוה יכלו לעבד את חלקותיהם על ידי פועלי המושבה שלהם ולא היו מעוניינים לדאוג לתנאים במקום. לעומתם היו חברי המושב מעונינים בפיתוח הישוב, בהקמת מוסדות ובמתן עזרה למתיישבים הראשונים. ועד המושבה, שהיה מורכב משני האלמנטים, התחבט בניגודים הללו, ומחוסר אמצעים לא התקדם הישוב בהתפתחותו. כשפרצה המלחמה השלימו הכל עם העובדה המעציבה ודחו את בנין המשק עד לכשירחיב. גם חוסר האמצעים של חברי המושב והתקוה הרפה לקבלת תקציב מאת המשרד הארצישראלי היו בעוכריהם והניעו אותם לדחות את כל התכניות לעת מצוא ולהסתפק לעת עתה בעבודה זמנית במקום. אך לא כל חברי המושב היו מוכנים לחייים בישימון זה. על כן ישבו בעין חי רק חלק מחברי המושב והם נאלצו להילחם על זכות קיומם לא פחות מאשר אנו, הפועלים השכירים, בדבר אחד היו מובטחים יותר – בעבודה. הם הצליחו להתקשר עם כמה אכרים להכשרת הקרקע ולנטיעת הכרמים שלהם בקבלנות. וכך נתרכזו במקום שלושה סוגי פועלים: חברי מושב העובדים, פועלים, שעבדו יחד עם חברי המושב בעבודות הקבלניות באותם התנאים, ופועלים שכירים, שקיבלו עבודה יומית מאת אכרי פתח תקוה. שלושת "המעמדות" חיו בצוותא, ואם כי תנאי קיומם לא היו שוים, אך האינטרסים המשותפים איחדו אותם והם היוו גוף אחד.
הדף הקודם | הדף הבא

תגובות:
אין תגובות עדיין, היו הראשונים להגיב!

הוסיפו תגובה:
רק משתמשים רשומים יכולים להגיב.