הסטוריה

מאמרים אחרונים | ארכיון | חיפוש

יום רביעי 21 יולי 2010

השדרה והכביש


 
לאחר שחילקנו את המגרשים בכפר מל"ל, הוחלט לנטוע שדרה לאורך הרחוב. חשבנו ומצאנו, כי העץ המתאים לצורך זה הוא קזוארינה. נקבע, שכל חבר נוטע לפני המגרש שלו, עשרים עץ, ודואג להשקיתם. ואכן, הבאנו שתילים מפתח תקוה, נטענו, והשקינו בדליים. באותו זמן היו הפרות הולכות בעדר למרעה, ובדרכן היו מלחכות את אמירי הנטעים – ובכך היו משחיתות אותם. החברים היו צועקים על הרועה, נח היה שמו, שייטיב לשמור על הפרות אך ללא הועיל. עד שמצאו עצה, וגידרו לפני השדרה לצד הרחוב. באופן זה יכלו העצים לגדול ללא הפרעה.
בשנים הראשונות לאחר נטיעת השדרה, עדיין היה הרחוב בכפר מל"ל חול עמוק, שאפילו ברגל קשה היה לעבור אותו. כאשר סללה ממשלת המנדט כביש מפתח תקוה לכיוון כפר סבא, היתה בעיה של התואי: האם להעבירו דרך מגדיאל, או דרך כפר מל"ל. ש. ז'וכוביצקי (זקיף) ממגדיאל, ואחר כך בין כפר סבא וכפר מל"ל. אולם באותו זמן היתה תכנית של רוטנברג להקים בכפר מל"ל, על הגבעה שכיום עליה הבריכות ומוסד "יד אסא", שהיא המקום הגבוה ביותר בכל האיזור, בריכת אגירה גדולה למי הירקון, כדי שממנה יועברו מים לכל היישובים בסביבה. לכן דרש רוטנברג, שהכביש יעבור סמוך ככל האפשר לגבעה זו, כלומר דרך כפר מל"ל. גם עצם קיומה של השדרה היה בו משום כוח משיכה להעביר את הכביש במקום זה. אכן, התכנית האמורה של רוטנברג בוטלה אחר כך, והסיבה אינה ידועה לי.
הכביש נסלל בשנת 1931, עם תשתית של אבנים, שפועלים ופועלות היו מרסקים אותן בפטישים, בידיים. ראוי לציין, שלעומת הרחוב הנוח לסלילה בכפר מל"ל לא היה ברמתיים רחוב דומה, וועד מושבות השרון הפקיע אדמות ושילם פיצויים לבעליהן, וכן נאלץ להרוס בית ולשלם פיצויים כבדים בעדו, כדי שאפשר יהיה לסלול את הכביש דרך רמתיים. למעשה התעכבה סלילת הכביש שנים אחדות, לאחר שהגיע למקום שכיום שם נווה נאמן, עד שנסתיימו הסידורים ברמתיים ונתאפשרה הסלילה שם.
לאחר שנסתיימה סלילת הכביש דרך כפר מל"ל, הוא הגיע עד מבואות כפר סבא, ועברו עוד שנים אחדות עד שבתקופת מאורעות 1939-1936 המשיכו את הסלילה לכיוון חיפה. כך נהפך הכביש העובר לאורך כפר מל"ל לכביש ראשי מצפון הארץ לדרומה (אפילו כביש מתל אביב להרצליה לא היה קיים אז).
שנים אחדות היה הכביש מקום גם לרכב הולך ורב וגם להולכי רגל, וגם לעגלות חמור של אנשי כפר מל"ל. ההליכה על הכביש ואף המעבר בו נעשו מסוכנים יותר ויותר. גם קרו עליו כמה תאונות קטלניות. בייחוד היתה סכנת נפשות לילדים בדרכם יום יום לבית הספר ובחזרה. לבסוף, בשנת 1964, השיגה המועצה האזורית תקציב מאת המועצה לבטיחות בדרכים, ובעזרת תקציב זה ובהשתתפות המושב בשליש ההוצאות נסללה מעבר לעצים מדרכה להולכי רגל, לעגלות ולאופניים. באופן זה פתחה במידה ניכרת סכנת המעבר ברחוב.
לאחר שנסללה ה"אוטוסטראדה" פחתה במקצת התנועה בכביש בכפר מל"ל, אבל עם ריבוי הרכב – שוב הומה הכביש בכפר יומם ולילה וקשה לעבור אותו. מלבד זה, הוא מהווה מעין "צואר בקבוק", לאחר שהרחיבו את הכביש מצפון ומדרום לכפרנו. לכן נשקפת עתה סכנה לשדרה, שתיעקר ותיעלם מהנוף למען הרחבת הכביש, או אז יגיעו המכוניות הטסות עד לפני הבתים ממש....

תגובות:
אין תגובות עדיין, היו הראשונים להגיב!

הוסיפו תגובה:
רק משתמשים רשומים יכולים להגיב.