הסטוריה

מאמרים אחרונים | ארכיון | חיפוש

יום רביעי 21 יולי 2010

פעולות תרבות


 
בשנותיו הראשונות של כפרנו, הוא נחשב מקום מרוחק וכמעט מבודד, והדרכים אליו היו קשות וארוכות. לא קל היה להביא כוחות תרבותיים מבחוץ. אמצעי התקשורת ההמוניים לא היו קיימים, כמובן. על כן ניסו אנשי הכפר את כוחם בפעולות תרבות משל עצמם. מדי פעם בפעם היו עורכים נשפים, ובייחוד זכורים לטובה ה"פורימונים", פרי יזמתו ופעולתו של א.מ. גולדמר ז"ל, עם עיתון חי על יד שולחנות ערוכים וקיום "שבת אחים יחד". חברים צמאי תרבות היו הולכים לכפר סבא, למופעי תרבות שנערכו שם.
במרוצת הזמן, משגדל והתרחב היישוב בסביבה, והכביש הארצי שנסלל דרך הכפר קירב אותו אל העיר, נערכו בכפר מזמן לזמן הרצאות וערבי קריאה ומשחק של אנשים מן החוץ בייחוד רבו אלה משהוקמה מועצת פועלי רמתיים, שכפרנו נכלל בתחום פעולתה. זו דאגה להביא אלינו, מזמן לזמן, מרצה או אמן. גם נערכו קורסים שונים, בעיקר בתנ"ך.
משהקימה מועצת פועלי רמתיים צריף שישמש אולם לאסיפות ולמופעי תרבות, בערך במקום שבו ניצב כיום אולם בית הפועלים, נערכו שם פעולות רבות, בכלל זה גם סדרות שלמות של הרצאות (כגון: בידיעת הארץ), בהשתתפות טובי המלומדים והמומחים. אנשי כפרנו היו תמיד קהל טוב בכל אלה. בערב של מופע כל שהוא בצריף התרבות ברמתיים אפשר היה לראות קבוצות קבוצות של אנשי כפר מל"ל צועדות בדרכן שמה. בכל השנים היה שיעור אנשי כפר מל"ל בפעולות התרבות השונות ברמתיים – גדול בהרבה משיעורם באוכלוסיית הסביבה. במרוצת השנים החלה מועצת הפועלים להקים, במקום הצריף, בניין "בית הפועלים", שבגמר בנייתו נועד לשמש גם אולם לתיאטרון ולקולנוע. בתחילה נשלם רק המרתף (שנועד לשמש לאחר השלמת הבניין חדר הלבשה לשחקנים), ופעולות התרבות נערכו בו בחורף כל עוד לא הציפוהו שטפונות; ואילו בקיץ נערכו הפעולות שם תחת כיפת השמים, לפני הבימה שבנייתה כבר הושלמה. חומת לבנים הגבילה את ה"אולם". לאחר שהושלם בניין בית הפועלים שימש הוא לפעולות השונות, ואחר כך צצו עוד מקומות להרצאות ולפעולות תרבות אחרות: מועדון מפא"י ו"המשמרת הצעירה", מועדון לחברות ועוד. בכל אלה, שוב, היה אחוז נכבד מבין הנוכחים אנשי כפר מל"ל.
ראוי לציין, שברמתיים התקיימו גם מפעלי תרבות קבועים, ואף בהם היה חלק נכבד לאנשי כפרנו. מביניהם נציין במיוחד את "מקהלת פתח תקוה – השרון", בהדרכתו המבורכת של שלמה קפלן (כיום מנהל פעולות המוסיקה במרכז לחינוך ותרבות של ההסתדרות), מקהלה שהתקיימה שנים רבות והרבתה להופיע בכל הסביבה בכל חג ומועד, ורמתה היתה גבוהה עד כדי כך שהשתתפה בקונצרטים חגיגיים עם התזמורת הפילהרמונית. גם בה השתתפו והתמידו מאנשי כפרנו.
היישוב בסביבה הוסיף לגדול ולהתרחב, וכפרנו הוקף מכל צדדיו ישובים גדולים ממנו פי כמה (כפר סבא, רמתיים – אחר כך הדר רמתיים ועתה הוד השרון, רעננה ואף רמות השבים). את מקום דרכי העפר תפסו כבישים, התחבורה הציבורית נעשתה צפופה והלכו ורבו גם המכוניות הפרטיות. אולמות ובתי קולנוע צצו בכל הסביבה. מצב זה איפשר לכל אחד להגיע בקלות אל מופעי תרבות רבים ושונים לפי בחירתו וטעמו. עם זאת התפתחו אמצעי התקשורת ההמוניים, ובראש ובראשונה הרדיו. בשנת 1935 נקנה והוא לבית העם רדיו פטיפון גדול ונרכשו תקליטים בשבילו, וממנו אף הושמעו בציבור השידורים הראשונים של "קול ירושלים" (רמקול גדול אף השמיע את הקולות בחוץ); אולם במרוצת השנים רכשו החברים מכשירי רדיו לבתים, והרדיו הציבורי נמכר. על כל פנים, במצב שנתהווה לא היה עוד טעם להשקיע סכומים גדולים במופעי תרבות במקום, שכן הסיכויים לקהל הלכו ונצטמצמו.
אף על פי כן, כשרבו בכפר הילדים בני הדור השלישי במקום, ניתנה לפעולות התרבות בכפר תנופה חדשה. זה היה בשנות הששים הראשונות. נתברר שהילדים הם צרכני תרבות טובים, וגם סבא וסבתא עוד היה בכוחם לעלות עם הנכדים אל בית העם, לראות ולשמוע. ואכן, במשך שנים אחדות נערכו בכפר פעולות תרבות מרובות למדי, ביניהן אף סדרות של הרצאות בידיעת הארץ כמבוא ארוך לפני טיולי יום העצמאות. בחלק מהפעולות אף השתתפו הילדים באופן פעיל. נערכו גם קורסים שונים לילדים. מבני הדור השני השתתפו בפעולות אלה רק מעטים: הללו היו קלי רגליים (וגלגלים) להגיע אל מרכזי תרבות ובידור בסביבה הקרובה ואף במרחקים. אפילו לטיולי יום העצמאות שלחו משפחות רבות את הסבים והנכדים בלבד.

לקראת סוף שנות הששים גדלו ילדי הדור השלישי ונכנסו לפעילות נמרצת בתנועות הנוער וכן לחוגים מטעם בתי הספר ועוד. בני הדור הראשון נתמעטו, והנותרים נחלשו. מאידך גיסא גדלו עוד יותר האפשרויות לצרוך תרבות בסביבה. ולבסוף, מ- 1967, פשטה הטלוויזיה. נמצא אפוא, שכל ניסיון לערוך פעולות תרבות בכפר עצמו יהיה בבחינת בזבוז מאמצים וכספים ויסתיים במפתח נפש. נותרה אפוא רק הדאגה למידע שוטף לחברים בדבר פעולות תרבות בסביבה. ואשר לכפר עצמו, מושקע המאמץ בהחזקת הספריה ובפיתוחה, ובקיום האזכרה השנתית לחללים וטיול יום העצמאות. כן קיימת דאגה לפעילות מתמדת של מועדוני הנוער בכפר.
י.מ. (בשנת הלימודים תשע"א הועבר בית הספר למבנה חדש במועצה האזורית דרום השרון)

תגובות:
אין תגובות עדיין, היו הראשונים להגיב!

הוסיפו תגובה:
רק משתמשים רשומים יכולים להגיב.